הסיפור
אימפרוביזציה חיה לסיטאר, פסנתר וריקוד, שנבנית מתוך הקשבה ונוכחות.
היצירה הזו הוקלטה בלייב בפסטיבל Future Present ומפגישה את יואב פקטה ואת סתיו גולדברג במרחב פתוח של אימפרוביזציה, שבו הפסנתר והסיטאר מתפתחים דרך הקשבה ולא דרך מבנה קבוע. מורני גרטנר מצטרפת בתנועה ספונטנית והופכת את המפגש לשיחה משותפת בין צליל לגוף.
גם בתיאור הרשמי היא מוצגת כמעין סשן של ריפוי בצליל, וזה אכן לב היצירה: מוזיקה מרווחת, נושמת וקשובה, שאף שכבה בה לא מנסה לשלוט בשאר.
